אני מתקתק שורה, המחשב מתקתק שורה
מתוך "הפסיכיאטור האלקטרוני שלי - שמונה שיחות אותנטיות עם מחשב" מאת דוד אבידן (1995-1934) ראה אור לראשונה ב- 1974 בהוצאת א. לוין-אפשטיין - מודן.
כבר בשנות ה-60 תר דוד אבידן אחר הבינה-המלאכותית. בשנת 1974 התגשם חלומו בצורה חלקית כשהצליח, לטענתו, לנהל שמונה שיחות אותנטיות עם התוכנה "אלייזה" שהתיימרה להיות לו לפסיכיאט(ו)ר. אבידן הסיק מן השיחות הללו שמחשבים מסוגלים להיות יותר "אנושיים", אך גם שאנשים מסוגלים להיות יותר "מחשביים".
הפרויקט מורכב משלושה חלקים: זיכרון, עיקרון ושיכרון.
בחלק הראשון - זיכרון - ניהלתי אני, צאלה כץ, שיחה עם אותה תוכנת מחשב, אלייזה. נושא השיחה היה דוד אבידן. רציתי לדעת האם היא זוכרת אותו.
בחלק השני - עיקרון - לקחתי גירסא של התוכנה "אלייזה" ותיכנתתי בה שינויים. לתוכנה שהתקבלה קראתי בשם "צאלייזה". התוכנה "צאלייזה" מתקתקת שורה בתגובה לכל תקתוק שורה של המשתמש/ת. תוכנה של שורת התגובה זהה לזו של "אלייזה", אלא אם כן המשתמש/ת תיקתק/ה משפט הכולל מילות-מפתח מיוחדות ל"צאלייזה" ואינו כולל מילות-מפתח המיוחדות ל"אלייזה". במקרה כזה, שורת התגובה תהיה ציטוט מתוך שיריי. נסו למשל את המשפט
give me some poetry
בחלק השלישי - שיכרון - הפעלתי תוכנת מחשב על תמונות פיגורטיביות, מודעות, על-מנת לקבל תמונות אבסטרקטיות, תת-מודעות, העוסקות בפחדים ובאיומים. החלק השלישי הוא גם תערוכת שירה דיגיטלית עצמאית בשם
Digital WARning