קישור: מערך שיעור בנושא שירה יפנית הכולל את השיר "טנקה" 1

קישור: מערך שיעור על השיר "סופרפארם"

 

" ...אולי אקנה להם קצת אהבה למילים כתובות ובמיוחד (אם אצליח) להדביק אותם באהבה לשירה (ובשנאה את המשוררים...)."

 

כך השיבה לי רכזת מגמה בתיכון במרכז הארץ, לאחר שהסבו את תשומת לבי שגם במגמה שלה מלמדים משיריי. פעם, כשהיו שואלים אותי איזו משוררת אני, הייתי משיבה "כזו שלא לומדים בבית-הספר". היו מקשים ושואלים "אז אילו שירים את כותבת" והייתי מתעקשת "כאלו שלא לומדים בבית-הספר". והנה, מתברר שטעיתי. בשנה וחצי האחרונות אני מפרסמת שירים באינטרנט (וגם במקומות אחרים כמו מגזין "מעיין", כנס שירה ואינטרנט ועוד) אולם לגלות שגם בתיכונים מלמדים אותי הפתיע אותי מאוד. לטובה ולרעה.

 

נכון לכתיבת שורות אלה, ידוע לי על שירים שלי שנלמדים בשמונה בתי-ספר תיכוניים. לצערי כולם באזור במרכז. לשמחתי, לא כולם בתל-אביב-יפו אלא גם בחולון, כפר-סבא, רמת-השרון, הרצליה, הוד-השרון ויישובים "באזור פתח-תקווה". גיליתי שמורים רבים מלמדים את שיריי בהסתר(!) ולא מוכנים להזדהות בשמם. אחדים מהם לא היו מוכנים לאשר לי לפרסם את שמו של היישוב בו הם מלמדים, שכן יש בו תיכון אחד בלבד "ויגלו".

 

עוד בשנות התיכון שלי קיבלתי את הרושם, שיש ממסד שמהלל את המשוררים "השנואים", כאלו שתוך שהם כותבים את השירה הם עונים במוחם על השאלה "דון באמצעים האמנותיים בשיר" (שאלה שכמובן מופיעה בלשון זכר בלבד). צורת כתיבה כזו נראית לי מכאנית ומלאכותית ולפיכך אני לא מאמינה גדולה בניתוח שירים במובנו התיכוני. יחד עם זאת, אני מרגישה בת-מזל ובת-יכולת לשתף מערכי-שיעור שמשלבים משיריי כדי שאנשים יוכלו לגשת למשהו שאינו ממסדי. ביקשתי מכותבי המערכים לעשות זאת בצורה המיטיבה לתאר את הלך-רוחם אך גם לתת את הדעת על-כך שמערך השיעור צריך לפנות לכולם. כשפונים לכולם, כתבתי להם,  התשובות לעולם אינן זהות ומדויקות ולכן החשיבות היא בשאלות. לשמחתי, במערכים שאני מפרסמת כעת יש שאלות ולא תשובות. אולי מעט רמזים..

 

אני אשתדל לשמור על פתיחות בנושאי מערכי-השיעור. אם אתם מורים, תלמידים או אחרים ורוצים לשתף חומר שלכם שעוסק בשיריי באתר זה, אנא שלחו לי. אני עורכת את החומרים בצורה גרפית בלבד (מבלי לגעת בתכנים) ומפיצה בפורמט HTML הפתוח ולא בפורמטים מסחריים. אם אתם מגלים שגיאות, אנא שלחו לי ואתקן במהרה. קרדיט יינתן לכל מי שמבקש. נכון לעכשיו, בצל הממסד, ברירת המחדל היא שלא לתת קרדיט. אתם מוזמנים גם לבקש קרדיט פיקטיבי (או שם עט/מקלדת).

 

מורה סיפרה לי שאחד התלמידים בכיתה י"א הצביע במהלך קריאת השיר "סופרפארם" ומשניתנה לו רשות הדיבור אמר:

"עד עכשיו שמעתי מוזיקה אלטרנטיבית ואהבתי ושמעתי מוזיקת מיינסטרים ולא אהבתי. היום בפעם הראשונה קראתי שירה שהיא אלטרנטיבית ולא מיינסטרים".

 

לדף הקישורים של צאלה כץ