שבת זך / צאלה כץ
זכור את יום השבת לקדשו
אבל הוא לבדו בין כה וכה.
ויכל אלהים מכל מלאכתו
והוא מתמהמה והוא לבדו.
מכל מלאכתו אשר ברא
שגם אם יתמהמה
בוא יבוא
(יולי 2007, הרצליה)
המקלחת השישית / צאלה כץ
שירה היא
כניסת השבת בבית הכלא
בוהק שאחרי שמפו נובט ממצח נחוש
של אסיר ועוד אסיר ועוד אסיר
אסירי תודה או תודעה
שלכת זיפיהם מניקה פנים חדשות
מבטם צוק עטוי ירוקת שנשטף להתחדש
אל בית הכנסת שבכלא שאינו בכלא
המתיך אזיקיהם לקו החוף שבין טנג'יר לאגאדיר
שירה היא הבוקעת מגרונם
אל בטון האדם
והזימה נבוכה, נעלמת
המקלחת השישית מביסה את היצר
ומולכת על המתכופפים ועל המתבוננים
והסודה לשתייה
תשמש להנעמת פולי החומוס של מחר
שלא יכתימו אסירים לובשי לבן
(יוני 2007, תל-מונד)
(יוני 2007, תל-מונד) 1